חבות במזונות קטינים לאור ההלכה החדשה

todd-quackenbush-700-copy.png
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב email
שיתוף ב print

על מי מבני הזוג מוטלת החובה לשלם את מזונות הקטינים והאם ישנה משמעות לחלוקת המשמורת בין בני הזוג לעניין תשלום המזונות?

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 קובע כי :(א) “אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה”.

מכאן, שכאשר מדובר בבני זוג יהודים, הדין החל עליהם הוא הדין העברי ואשר שם נקבע כי החבות במזונות הקטינים, הינה חובה אבסולוטית הרובצת לפתחו של האב.

כיום, לאור המגמה השוויונית הרווחת, הן בתי המשפט והן בתי הדין הרבניים השכילו ליצור איזון ושוויון בעניין החבות במזונות קטינים ובמיוחד ככל והמשמורת על הקטינים שוויונית ומאוזנת יותר.

פסה”ד החשוב שבהם והוא בעצם ההלכה הנוהגת כיום הוא פסה”ד שניתן לאחרונה בביהמ”ש העליון (בע”מ 919/15 וכן בע”מ 1709/15). שם, הוחלט פה אחד כי במזונות קטינים בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות (אך לא רק י.ד.) שכר עבודה.

“הוחלט פה אחד כאמור בחוות דעתו של השופט ע’ פוגלמן. בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד’ ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה”.

בנוסף; בפסה”ד הנ”ל, קבעה כבוד השופטת ארז את המנגנון לפיו יחולק נטל הנשיאה במזונות הילדים בין בני הזוג;

“קודם שאפנה לדיון במקרים שבפנינו, אסכם את העקרונות שאמורים לחול, לשיטתי, בכל הנוגע לנשיאה בחיובי מזונות במשמורת משותפת לילדים בגילאי 15-6:

(א) במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה “יתקזזו” ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים (לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות).

(ב) ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא “צרכים אחרים” (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.

(ג) הורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.

(ד) כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים.

אם כן, ראינו על קצה המזלג, כי כיום, לאור המגמה השוויונית ולאור הלכת ביהמ”ש העליון המוזכרת לעיל, הרי ככל שהמשמורת על הקטינים תהיה מאוזנת ושוויונית ותתחלק בין שני בני הזוג, כך גם החבות בתשלומי המזונות לקטינים, יהיו יותר שוויוניים ומאוזנים בין הורי הקטינים וזאת בניגוד לכלל שהיה רווח עד לפני זמן לא רב לפיו החובה לתשלום מזונות קטינים בבני זוג יהודים רובצת לפתחו של האב באופן אבסולוטי (גם במקרים בהם הייתה המשמורת משותפת).

 

לייעוץ נוסף, מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו עוד היום לקביעת פגישה ללא כל התחייבות

יצירת קשר
close slider

עו”ד יונתן דוד: 052-5055088
עו”ד אפרים לוזון: 052-3486993